תוכן עניינים דברים בשער 7

Transcriptie

1 אנשי אמונה תוכן עניינים דברים בשער 7 דברי פתיחה מאת מורנו ורבנו הגה צ רבי דוד חנניה פינטו שליט א 9 פרק א - שרשי משפחת פינטו 15 מפינטו שבספרד גירוש ספרד יוצאים ב'גאון' בגלות פורטוגל בפורטוגל - מגורשים בשנית עדות ר' אברהם סבע דה פינטו באנקונה שבאיטליה רבי יוסף פינטו פרק ב - הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א "הרי"ף" מחבר הפירוש על "עין יעקב" 23 הרב המוסמך הפירוש על "עין יעקב" לגנזי מרומים תורתו מגן לנו בשבח הספר "כסף צרוף" בשבח הספר שאלות ותשובות "נבחר מכסף" מעשה אומן ממש תשבר ותכלם ותשמידם תפארת בנים אבותם הגאון רבי דניאל פינטו זיע"א הגאון רבי שמואל פינטו זיע"א הגאון רבי יעקב פינטו זיע"א הגאון רבי אברהם בן רבי יעקב פינטו זיע"א בפלפול עמוק בעומק התורה פרק ג - שרשי המשפחה במרוקו הצדיק רבי כליפא בן מלכה זצוק"ל וגיסו רבי שלמה פינטו זיע"א 40 הגאון רבי שלמה פינטו זיע"א "טוב לי תורת פיך" באור החיים בעלך כבר בריא חבל על דאבדין הפך לעני מרוד בל יושיט ידו לשקץ "כבד אכבדנו" ואני דווקא שמח 'בחייהם ובמותם לא נפרדו' באור החיים פרק ד - תולדות הצדיק הקדוש המקובל המלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א 48 באור החיים בלשון ערבית המקובל הצדיק רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א מדוע החנות סגורה? עודנו צעיר לימים השתדל עבור כל אחד תחת עול הציבור 1

2 אנשי אמונה מעט מזעיר רבי דוד בן חזאן חברותא מעולם העליון גילה סודות התורה 'חיים שאל ממך נתת לו...' דמות הילד דגים בסעודת השבת כי "חיים" הם למוצאיהם מלקות במצות הרב ניצוץ של אחיה השילוני סוד כמוס פרק ה - על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים 64 גילוי אליהו קולו של אליהו אשריך, רבי מכלוף גמילות חסדים חיפשו מתחת למיטתו צדקה תציל ממות סירב לתת צדקה "למה אתה בוכה?" בהקיץ ולא בחלום פרק ו - יורו משפטיך ליעקב 75 מסלול הצדק והיושר בסיס איתן "השמיעיני את קולך" "מה רב טובך" "דינו לבוקר משפט" פרק ז - צדיק גוזר 81 "לא נשאר ארבה אחד" אדר ב' בנידוי! חצי יום טוב כיונה נוהמת "תגיד את שמי" נפל ארצה ומת "תשמרי אותו לנדוניה" "מהיכן אקח מים בלב המדבר?" בן שבת. המשפחה והנס פשט עמוק וברור רשות למלאך המות גלות מכפרת חסיד אומות העולם השקדים טובים מאד "זה שכרך בעולם הזה" הנסתרות והנגלות "אוי לי ואבוי לי" "האם כנים דברייך?" בואו עימי לבית היולדת פרק ח - גחלת אש 100 העופות גילו סימני חיים אוייב שהפך לאוהב מן המיצר אל המרחב המקור בתורת משה "מן הראוי לבקש רשות" ראש הגנב נשאר תלוי... השד שריפא את הצדיק במערכה נגד כוחות הטומאה פרק ט - כי קולך ערב 114 חיבק ונישק אותו רבי ישראל נג'ארה מחכה לנו החוט המשולש פרק י - שקיעת חמה 135 דעתם מתיישבת עליהם אם בזקנותו כך לא אעזוב אתכם סבא דמשפטים המלומד בניסים בחלום אדבר בו "א-להי רבי חיים ענני" באו מים עד נפש פרק יא - כח הצדיק ביום ההילולא 141 מלחמה תמידית מעט המחזיק את המרובה הדלת היתה נעולה כל המטוס בשבילך על פי הגורל מים חיים לרפואה שלימה רגל בריאה בזכות הצדיק 2

3 אנשי אמונה המלך הגדול ריפא אותי מנין הגיעו המים? היונים הלבנות "תשא את בתי לאשה" התפייסה עם בעלה הרשיון הגיע ללא תמורה ערכה של זכות אבות לעשות חשבון נפש המטבע נעלמה "אני לא צריכה אותך" "הבן הזה חיה יחיה" המטוס התרסק ירידה לצורך עליה הגידול נעלם והוא יענה לך תני לצעיף לעוף "מן השמים שלחו אותי" ממש בלתי אפשרי זכות התפילין בשביל מה לכעוס היה עסוק באותה שעה עינינו לא ראו היום נגזרה גזירה "הראה שוב את כוחך!" אני אלחץ עליו ברכה עד הסוף חיים על שם הצדיק מצב בטחוני רגיש אמונת חכמים מה שהשומר לא הבין "תחזיר להם את הדרכון" פרנסה בריוח בזכות התפילה "אשריך שראית מלאך" "קומי, קומי, קומי" פטירת הילד אתה עדיין חי? ותהום כל העיר פרק יב - פריו קודש הילולים הצדיק הקדוש והמלוב"ן רבי יהודה פינטו זיע"א, המכונה רבי הדאן 190 כל רכושו לצדקה ביקור השר מונטיפיורי קרני הוד "הסר דאגה מלבך" למאכולת אש "טוב אשר לא תידור" של מי הספינות הללו "יהי לך אשר לך" להשם הישועה שתלדי לשלום נח נפשיה פרק יג - תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלומד בניסים רבי חיים פינטו "הקטן" )השני( זיע"א 201 דברי הקדמה נודע שמו בשערים היכן החברותא? קודש לתורה "אתה עוד צעיר" בסוד שיח שרוי בתענית המרק אסור באכילה! לשרת בקודש "אתה עוד תעשיר" בעל גבורות בקזבלנקה "את תברכי אותי!" יחוס על דל ואביון פרק יד - עושה צדקות 206 "גומל חסדים טובים" הרי זו סגולה להצלחה שמחה שלימה יותר ממה שקיבלתי "מדוע אתה בוכה?" הלכלוך הגדול בעולם הזה - הוא הכסף קודש הילולים לעניים צדקה בגופו ובממונו "שוב אלי ביום ראשון" "אסור לומר אין לי" "ה' יתן לי" תרנגול אחד לצדקה חיים בזכות הצדקה "מה ישאר לי?" הרשיון המיוחל הגיע אפוטרופוס נאמן "עזוב תעזוב עמו" אוהב ורודף שלום מצוה גוררת מצוה "תזכי להתחתן מחדש" פרק טו - השיר והשבח לחי העולמים 220 התלהבות דקדושה כינורו של הצדיק שירה תציל ממות הללוהו וגם שבחוהו פיוט לחג המצות סימן: אני חיים חזק הקטן סימן: חיים הקטן חזק פרק טז - פועל ישועות 224 צדיק גוזר "קום והתהלך בחוץ" בירה במיכל הדלק מירוץ מכוניות צרפתיות מה עושה בעלך? שומע לעצה חכם לנתק את החשמל רבי חיים דופק בדלת 3

4 אנשי אמונה כיצד יתכן? שאלת חלום האצבע שלא נכרתה הצמיד שהושב והשיב בתשובה הנדוניה חזרה פאר בתוך האפר העראק שהפך למים שלף את נעלו "יגער ה' בך השטן" בזכות הגלימה "מזגובה?" "מה יש לך בכיס?" אפרוס את כפי על העיר קח את הקופה הזאת פרק יז - צופה מישרים 242 אינך ראוי לעסוק בכך איש קדוש ונורא "היום אני בתענית עבורך" בדרך הארוכה להגן על כבוד התורה עיר מקלט? הצלה בזכות אבות שבע הצמידים איזה עסקים?! ביתינו הוא מבצרנו מהיכן סכום זה? מזלך עלה יעלה "ככל אשר יורוך" חזור אל הבית "ברוך בואך" הנסתרות והנגלות המצב ישתנה "וירא כי אין איש" "פי המדבר אליכם" חייב לתת גט שינוי השם מנין הרב יודע? "לא שאלתי מדוע" ברכה לאריכות ימים התענית שהופסקה תביא לי את התיק "עינים להם ולא יראו" אברהם לא מתייאש פרק יח - "ביד חזקה ובזרוע נטויה" 266 הזהרו בגחלתן מאיגרא רמא לבירא עמיקתא התהפך מזלו כגחלי אש הצליחה בלימודים אינני יכול למחול לך שיחשבו שאני עשיר פרק יט - שקיעת החמה 271 "חיים שאל ממך נתת לו" "טוב מותי מחיי" "הנביא" קרבן עבור כלל ישראל בסערה השמימה מטר הגשם פסק זכותו תגן על העיר הגיע מעולם האמת "כאן תהיה קבורתך" השעה היתה מאוחרת פרק כ - גדולים צדיקים במיתתן נפלאות גדולות בזכות הצדיק, לאחר הסתלקותו 284 "נדבקתי לכסא" רפואה שלימה במהרה השם שהעניק חיים "מבטיח אני לך" הרגשתי הקלה בלב התמונה שהצילה התמונה שהבריחה את השוטרים דלת הסתרים שהצילה פיו פתח בחכמה מחלת הסוכר נעלמה הבית נמכר ברגע האחרון רוח סערה גדולה ללא המשקפיים פוקח עוורים על כסא הסנדק קשורה בחבל להתפלל בזכות הצדיק "וזוכר חסדי אבות" שמרנו על המזוודה "עוד תשמע ותדע" גם התנאי הראשון היה בחלום לא האמין ל"מראה עיניו" "אני חיים פינטו" תפילת גוי מתקבלת מיד האשה שבה להכרה "חיכיתי לבוא אל הרב" שלא על פי דרך הטבע עט למזכרת "אין מה לעשות" הצדיק ניתח אותך חיפשו ולא מצאו החליפה שכובסה וגוהצה קידוש שם שמים התעלומה נותרה בעינה נס בתוך יומיים האולטימטום שלא עבד "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם" הכל מסודר האבנט של הצדיק הברית נערכה בזמנה התמונה שהחליפה מקום "לא ראינו כלום" נסיעה חינם "והוא יענה לך" 4

5 אנשי אמונה פרק כא - הצדיק הקדוש המלוב"ן רבי משה אהרן פינטו זיע"א 320 דברי הקדמה מהעיר אסווירא לקזבנלקה בזכות אבותיו הקדושים הכל מאת השי"ת במעלת מצות הצדקה גדולת אבותיו הצדיקים הקדושים השפלות והענוה נר לרגליו... אחיעזר ואחיסמך זיווגו של הצדיק רבי משה אהרן זיע"א "אשרי יושבי ביתך" צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם... מטבע העושר ומלח של ברכה "רגלי חסידיו ישמור" הצלה שמיימית שלא כדרך הטבע מקזבלנקה למוגאדור בקפיצת הדרך... הדפסת הספר - מן השמים "והאיש משה עניו מאד..." "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" "ערי מקלט תהיינה לכם" "צאתכם לשלום ובואכם לשלום" "ונקיתי דמם לא נקיתי" "אני מאמין בביאת המשיח, בכל יום שיבוא" בציפיה לגאולה ולביאת המשיח אז תשמ"ח בתולה בקיבוץ בניה הפגישה עם הצדיק רבי ישראל אבוחצירא הבאבא סאלי זיע"א בזכות רבי שמעון בר יוחאי בזכות רבי חיים פינטו, בהילולת הרשב"י "כי במקלי עברתי..." ארץ ישראל נקנית ביסורין רפואה וישועה הבאים כאחת הישועה שהתקיימה, עד ליום האחרון קידוש שמו יתברך בעולם על גוזליו ירחף, ורפואה קרובה לבוא לחיים טובים, ולא למוות אביר הישועה "זכות אבות לבנים תזכור..." ויעמוד הים מזעפו "אל תבואני רגל גאוה..." הבנים הצילו את האב כרחם אב על בנו עול תורה ומצוות מביא לרפואה ההבטחה התקיימה במלואה "תורה היא וללמוד אני צריך..." בת עשרים לחופה עוד שלושים יום יבוא הזיווג "אעשה לו עזר כנגדו" רצון יראיו יעשה המזל רחוק מכאן... המזל הגוי שהפך ליהודי "בן לאחר 20 שנות נישואין" כעת חיה המטבע הביא לזיווג הגון ברכה לרפואה הביאה לילדים בת אחת ותו לא ישועות בזכות הצדיק פטר כל רחם בזכות "פטר חמור" "מים לחיות זרע..." להפקד בדבר ישועה ורחמים כסא של ישועה... לידה קלה בשעה טובה ומוצלחת קידוש השם יתברך בקרב העמים ויהי כמשלוש חדשים... חיים של קדושה תיקון השלם לגלגול נשמה הנסתרות והנגלות... נר השמן של הצדיק מציאת אבידה בזכות צדקה "משנה מקום משנה מזל" והבוטח בה' חסד יסובבנהו יגעת ומצאת תאמין ואברכה מברכיך... בדרך שאדם רוצה לילך... רגלי חסידיו ישמור כיסופין ואהבה רק להשי"ת את הדרך ילך בה... צדיק גדול יסתלק מהעולם אור פניו שהאיר למרחוק "רגלי חסידיו ישמור..." "עץ פרי עושה פרי" כחום היום... פרק כב - הצדיק הקדוש רבי רפאל פינטו זצוק"ל )בנו הצעיר של כ"ק רבי חיים פינטו הקטן זי"ע( 386 "יפה כוח הבן מכוח האב" נסיעה טובה ובטוחה "לא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך" קידוש השם לעיני העמים "כי תצא אש..." הגניבה, כתמורה למצות הצדקה מדבר שקר תרחק הנסתרות לה' אלוקינו על קידוש השם, השמימה, ואשכבתיה דרבי פרק כג - רבי ניסים פינטו זצ"ל בן הצדיק רבי חיים פינטו )הקטן( זיע"א 393 "עת צרה היא, וממנה יוושע" רוח הקודש נמצאת בביתו הצדיק רבי יהודה פינטו בנו של רבי חיים הקטן זיע א הכל בסדר? נספח שטרי קנין ומסמכים 397 שטרי קנין לבית משפחת פינטו שטרי קנין, שכירות ומתנה השייכים לבני משפחת הצדיק רבי חיים פינטו זי"ע שנכתבו ונחתמו בפני גדולי רבני מרוקו, במשך שנים רבות. 5

6 6

7 דברים בשער ישתבח הבורא ויתפאר היוצר, על אשר לא עזבנו מאז ועד הלום, וזיכה אותנו להוציא לאור עולם את הספר אנשי אמונה. בו יסופרו מקצת מן המקצת, מתולדות המשפחה הקדושה לבית פינטו. החל ממרן הצדיק רבי יאשיהו פינטו )הרי ף( זיע א, ועד ימינו אנו. בנוסף לסיפורי תולדות הצדיקים, בני משפחת פינטו, יסופרו בספר מעט מנפלאות הצדיקים, אשר פעלו במשך ימי חייהם, להביא מזור וישועה לבני ישראל, בכל עת ובכל שעה. למען ידעו דור אחרון יקומו ויספרו לבניהם, דברי גדולת ונפלאות הצדיקים הקדושים הללו זיע א. ויהי רצון שנזכה להמשיך בדרכיהם הקדושות, ולעלות בדרך ובמסילה העולה בית א-ל. במשך אלפי דורות, שימשו חכמי ישראל, כאור זוהר הרקיע אשר האירו לבני ישראל את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. לאורם של הצדיקים התחממו והתחנכו ומדרכיהם למדו, והם אלו אשר שימשו דוגמא ומופת לכל בני ישראל בכל הקשור להנהגת יהדות בתורה, עבודה וגמילות חסדים, מתוך קדושה וטהרה. כבר לפני שלוש מאות שנה ויותר, כיהנו במרוקו רבני משפחת פינטו כמנהיגים ורועים רוחניים. ועד ימינו אנו, דור אחר דור, בן אחר בן, שימשו ראשי המשפחה הזאת כמגדלור רוחני לכל יהודי הסביבה, אשר למדו מדרכי הרבנים, וקיבלו מהם עידוד וסיוע גם בשעות קשות בחיי הגלות, בשל היותם תלמידי חכמים וגדולי תורה. בד בבד, לצד היותם בעלי חכמה ותורה, יצא שמעם של רבני משפחת פינטו כבעלי מופת ומלומדים בניסים. משום כן, הפך ביתם של רבני משפחת פינטו, בכל הדורות, כמוקד עליה לרגל של המוני יהודים המבקשים עצה, ברכה, או ישועה. זאת, מכיון שידעו כי כאן, בבית זה, מתקיים מאמר חז ל; צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה והצדיק מבטלה... ואולם, בראש מעייניהם של צדיקי בית פינטו, לא עמד כלל הרצון להתבלט ולהשאיר רושם לדורות הבאים, כפועלי ישועות ומחוללי ניסים. צדיקים אלו הקדישו את זמנם, בכל שעות היום והלילה לתורה ולעבודה, ואף התמסרו לעסוק בצרכי ציבור, לעזור ולסייע על כל צעד ושעל לכל אחד מאחינו בני ישראל. בשל כך, דווקא אורח חייהם זה, המלא כולו רוחניות, יכול לשמש נר לרגליהם של כל אחד ואחד מבני ישראל, המבקשים לצעוד בנתיבי התורה, הקדושה והמצוות. 7

8 כאשר החל גל העליה הגדול ממרוקו לישראל, נמנתה בין העולים גם משפחת הרב הצדיק רבי משה אהרן פינטו זיע א, אשר עלה לישראל עם כל בני משפחתו, וקבע את מושבו בעיר אשדוד. יחד עם זאת, הוא ידע מה הותיר מאחוריו; את קברות אבותיו הצדיקים, מלומדים בניסים ובעלי מופת, שציוניהם הקדושים משמשים תל תלפיות לכל הפוקדים ומשתטחים על קבריהם, להתברך בכל מילי דמיטב ולהוושע בישועות. כאן המקום להדגיש, כי משאת נפשם של צדיקי משפחת פינטו לא היתה כלל כדי להתבלט. הענוה היתה נר לרגליהם. ולכן לאמיתו של דבר אין צורך כלל להוציא לאור ספר סיפורים, על הנפלאות והמופתים שהם חוללו בחייהם. אולם הרשות ניתנה לנו לפרסם את הסיפורים שקרו בזכות הצדיקים הקדושים זיע א, על פי הסכמתם של גדולי התורה שיחיו, ועל פי רשותם של צדיקים מפורסמים שהבינו, כי בזכות קריאת סיפורים אלו, ילמדו הקוראים דרך בעבודת השי ת לאהבה אותו, ליראה אותו ולדבקה בו, ותכנס בלבם אמונת ה ואהבתו. רוב הסיפורים שבספרים שלפנינו הועתקו מספרי שנות חיים אשר כתב הרב הצדיק רבי משה אהרן פינטו זצ ל. אשר שמעם מפי כ ק אביו רבי חיים פינטו הקטן זיע א. שאר הסיפורים נעתקו מספרי מקור חיים, שבחי הצדיקים ו שבחי חיים. מלבד זאת, ישנם סיפורים ודברים אותם שמענו מפי אנשים מהימנים ונאמנים, ששמעו איש מפי איש, מבלי להוסיף או לגרוע מהם מאומה. ישנם סיפורים רבים נוספים, אשר מסופרים על צדיקי משפחת פינטו, אך הם לא נכתבו בספרים אלו. ועל כולנה, רוב הסיפורים נתאמתו, אילולי כן הם לא היו נכתבים בספרים אלו. אנו תפילה לבורא עולם, כי ספרים אלו יכניסו בלבות הקוראים התעוררות רבתי להיותם מתקשרים לבורא העולם. וכידוע שכל העוסק בסיפורי צדיקים כאילו עוסק במעשה מרכבה. זה שמם לעולם וזה זכרם של הצדיקים לדור דור. החותמים ביראת הקודש מכון פניני דוד 8

9 דברי פתיחה מאת מורנו ורבנו הגה צ רבי דוד חנניה פינטו שליט א אמונה בצדיק מביאה לידי אמונה בה יתברך ויאמינו בה ובמשה עבדו )שמות י ד ל א( עיקר שירת הים הוא שיר ושבח לחי העולמים על אותותיו ומופתיו אשר עשה לבני ישראל בהיותם על הים, ועל שבחם של ישראל שהאמינו אמונה תמימה ושלמה בה יתברך ובטחו בו כי ישועתם תצמח במהרה. ואם כן לכאורה היה די לכתוב ויאמינו בה ואילו את שבח אמונתם של ישראל ב משה עבדו היה לו לכתוב להזכיר במקום אחר, ומדוע צירף הכתוב את אמונתם בהקב ה יחד עם אמונתם במשה עבדו? והנראה לבאר בסייעתא דשמיא, על פי מה מאמר חז ל )ברכות ז:( גדול שימושה של תורה יותר מלימודה, עד כאן. לעולם לא יוכל האדם לפרוח ולשגשג במעלות התורה והיראה מבלי שתעמוד למולו דמות רוחנית, תלמיד חכם שהוא מעריץ ומכבד, וממנו ילמד אורחות חיים והנהגות ישרות. ודמות רבו צריכה תמיד להיות ניצבת לנגד עיניו כדי ללמוד ממנו את דרך התורה הקדושה, את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. וכשהוא משמש את רבו ומתקרב אליו ונכנע לפניו ומבטל עצמו מפני דעת רבו- אז זוכה הוא להיות מושפע ממנו, כי כך נוצר בקרבו רצון גדול להידמות לרבו ולהיות כמותו. וזהו שאמר הכתוב ויאמינו בה ובמשה עבדו. משה רבנו ע ה זכה להיות המשפיע הגדול ומורה דרכם של בני ישראל, כל זאת מפני שהם האמינו בו ונכנעו לפניו והסכימו לקבל את מרותו בהכנעה יתירה. הם שמעו לכל אשר ציווה אותם והלכו אחריו ללא עוררין, על כן זכו לינוק מתורתו ולהיות מושפעים מקדושתו וטהרתו, ועלו ונתעלו בדרגות נפלאות. וכיוון שהאמינו במשה רבנו ע ה שהוא מנהיג הדור זכו גם כן להיות מאמינים בה יתברך, לפי שזהו עיקר המטרה- להיות דבק בה יתברך. להאמין בו באמונה תמימה, לבטוח בו ולקיים את רצונו בלבב שלם. ואומנם מטרה זו יכולה להיות מושגת על ידי ראיית אותות ומופתים מאת ה יתברך, שאז האמונה מתגדלת בלב האדם בראותו את יד ה ומעשי ניסיו, אולם היות ולא תמיד יש את שעת הכושר לראות עין בעין ניסים ונפלאות ישירים מאת הבורא יתברך, לכן צריך האדם 9

10 לדבוק במנהיגי הדור, להיכנע לפניהם ולהאמין בהם- כדי שיזכה להיות מושפע מהם, ועל ידי כך יתחזק הוא באמונה בה יתברך. מפני שהצדיק הוא השליח והוא נבחר על ידי הקב ה לייצג אותו בזה העולם. ודי לראות את קדושתו ואת דרך הנהגתו כיצד עובד הוא את הקב ה במסירות ובנאמנות, וכבר מתוספות להן בלב האדם אמונה בה יתברך ויראת שמים טהורה. ואף בני ישראל זכו לראות את הקב ה עין בעין ואמונת ה התחזקה בתוכם, בראותם את הניסים והנפלאות אשר עשה ה לנגד עיניהם. אם זה בעשרת המכות שבאו על מצרים, וכן בקריעת ים סוף. גם עצם אכילת המן שירד להם מן השמים דבר יום ביומו במידה ובמשורה- העצימה וחיזקה את האמונה בקרבם. ואין ספק שהם היו מושפעים לטובה מכל אשר ראו, והם התקרבו לה יתברך קירבה יתירה, אולם היה עליהם לדעת כי לא בכל יומא מתרחש ניסא, כי אין הקב ה מנהיג את עולמו בכל יום על ידי ניסים. ואם כן מבלי ניסים כיצד יתחזקו עם ישראל באמונה בה וביראת שמים, כיצד אהבת ה תתעורר בנפשם וממה יהיו מושפעים לטובה? התשובה היא פשוטה- מן הצדיק ומנהיג הדור, ולכן קיבלו ישראל עליהם את מרותו של משה רבנו והאמינו בו בכל לב, וכך הושפעו ממנו לטובה כי למדו ממעשיו וינקו מתורתו. מפעים לראות עד כמה גדול ועצום הוא כח השפעת הצדיק על בני דורו. הפסוק אומר )שמות ט ו א ( אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ואמרו חז ל שאת שירת הים אמרו בני ישראל יחד עם משה רבנו מילה במילה מתחילתה ועד סופה. לכאורה תמוה- מניין ידעו הם את המילים, וכיצד הכירו את הלחן? והלא בכדי לשיר מילה במילה את שירת הים היה עליהם להכיר היטב את תוכנה?! אלא כאן טמון יסוד עצום. כח השפעתו של משה רבנו על בני ישראל היה אדיר לאין ערוך, וכשמשה החל לשיר את שירת הים ברוח הקודש- באותה שעה ממש הושפעו ממנו בני ישראל, וגם הם זכו להיות בעלי רוח הקודש. כי האציל משה מרוחו עליהם, ולפיכך שרו בני ישראל את השירה יחד עם משה רבנו ע ה, כולם כאיש אחד בלב אחד. וכמובן שההשפעה מן הצדיק אינה באה, אלא אם כן מוכן האדם להיות נכנע לרבו ולבטל דעתו מפני דעת רבו. עליו לקבל מרותו ולשמוע בקולו ככל אשר ישית עליו כמאמר הכתוב )דברים י ז י א( לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ודרשו חז ל )ירושלמי הוריות פ א ה א( אף אם יאמר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין - תשמע לו. וכשאדם מבטל עצמו ביטול גמור לפני רבו, אזי זוכה הוא להיות מושפע ממנו, וכך נפתחים לפניו צינורי השפע להעניק לו תורה ויראה, ומלוא חופניים של קדושה. ובדרך זו נהגו בני ישראל כלפי משה רבנו ע ה- הם ביטלו עצמם לפניו ונכנעו למרותו והאמינו בו בכל לב, לכן זכו להיות מושפעים ממנו ואף רוח הקודש שרתה עליהם מכוחו. 10

11 ולפי דעתי זוהי הסיבה שהנהיגו חז ל לומר מדי בוקר פרשת אז ישיר משה כדי ללמדנו כיצד צריך להיכנע למנהיג, וכשם שבני ישראל הושפעו ממשה רבנו רק מחמת שהאמינו בו וביטלו עצמם לפניו- כך כאשר אדם מעוניין להיות דבק בה יתברך ולהתחזק באמונה וביראת שמים, עליו להתקרב לצדיק ולהיות דבק בו. מוטל עליו להיכנע ולבטל עצמו ודעתו לפניו, ואז כשיתבונן בדרך הנהגתו של הצדיק כיצד הוא עמל בתורה והיאך הוא מוסר נפשו לעבודת ה יתברך, גם נפשו תתאווה להידמות לו ולהיות כמותו. לכן אמרו חז ל )תענית ז.( אין התורה נקנית אלא למי שמנמיך עצמו עליה, מפני שרק על ידי שהאדם מבטל עצמו לרבו ומכניע עצמו ומנמיך רוחו לפניו, אז זוכה לינוק ממנו את תורתו וללמוד ממעשיו וכך התורה נקנית לו. כמה טרחות וכמה יגיעות מתייגע האדם בעולם הזה, כדי שיזכה לדור ישרים מבורך, לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, וזה חלקו מכל עמלו שהוא עמל תחת השמש. ואם בכל אדם פשוט הדברים אמורים, הרי על אחת כמה וכמה בצדיקי הדורות, שמרבים בתפילה ובתחנונים לפני הבורא, ומקדישים זמן רב מזמנם היקר, ואינם חוסכים במאמצים, ובלבד שבניהם ילכו בדרך הישר. כל אדם אשר זוכה בעולם הזה להיות בבחינת הולך מחיל אל חיל, הרי שעם פטירתו מהעולם הזה הוא מיד בבחינת במתים חפשי, כיון שמת אדם נעשה חפשי מהמצוות, והוא כבר בבחינת עומד. ואף אם יתן את כל הונו ורכושו הוא לא יוכל להוסיף ואפילו מצוה אחת על מצוותיו. אכן, אם האדם משאיר אחריו בעולם הזה בנים שהם הולכים בדרך התורה והמצוות, כי אז ברא מזכה אבא )הבן מזכה את אביו( וגם לאחר פטירתו הוא בבחינת הולך. משום כן, יש על כל אחד לאחוז מעשה אבותיו בידיו, להתחזק בתורה ובקיום המצוות כולן, כדי שאביו יתעלה מעלה מעלה בעולם העליון. למען ידעו דור אחרון וכיון, שדווקא בדורנו אנו, יימצאו קטני אמנה, אשר יטילו ספק במעשי ובנפלאות הצדיקים, דווקא משום כך חשבתי לחרוט עלי ספר את הנהגות ונפלאות אבותי הקדושים זיע א, אשר מסרו את נפשם על הכלל ועל הפרט, לעזור ולסייע לכל אחד ואחד. וזאת למודעי כי חלילה לא באתי להרבות את כבודי, להתגאות כאן בפרסום מעשי אבותי ולזלזל בגדולת שאר צדיקים וחסידים קדושי עליון ח ו. שהרי כבר כתב רבינו הבעל שם טוב זיע א בצוואתו: ותברחו מן המחלוקת, אפילו לשם 11

12 שמים, כי זה שקר גמור, ובפרט בדורות הללו. כי לחלוק עם אחרים אין זה מענינינו, שכן מחלוקת שלא לשם שמים סופה רעה וצער. מחלוקת לשם שמים היא מחלוקת בית שמאי ובית הלל, אשר קיימו בנפשם האמת והשלום אהבו, כי בכל הדברים היו אוהבים זה לזה בלב ובנפש. ודווקא אהבה זאת היא שהנחילה לעם ישראל תורה שבעל פה לכל הדורות. ואמנם, כל אחד יכול לעזור ולסייע לזולת, ואף להראות ניסים גלויים. כי בכל אדם יש חלק א-לוה ממעל, כי בצלם א-להים נברא, ויכול הוא לקבל את הכח מאת הבורא ברוך הוא לסייע לשני, בבחינת איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. אם כן אפוא, ידיעת נפלאות הצדיקים היא זו אשר תביא לכל אחד ואחד את הרצון לגעת ולהתדבק במעשה אבות - סימן לבנים. לילך בדרכיהם ולהתעלות כמותם בתורה ובמצוות ובמעשים טובים, מתוך אהבה לזולת עד אין קץ ותכלית. וזה אשר הביאנו לחקוק עלי ספר מעט מזעיר מכל אותם נפלאות ומופתים. הרי לנו מכל הדברים הללו, עד כמה גדולה וחשובה מעלת האמונה בצדיקים. וכל מי שקורא את הדברים הללו מבין, עד כמה האדם מפסיד כשאינו מאמין בהשי ת, כי העיקר היא האמונה. שכן חבקוק הנביא העמיד את כל התורה כולה על יסוד אחד ואמר וצדיק באמונתו יחיה )חבקוק ב, ד(. שהרי מה שווה לו לאדם ללמוד תורה או לקיים מצוות באם חסרה לו האמונה בהשי ת. כזה הוא רצונו של השטן, להחסיר מהאדם אמונה בצדיקים. וכיצד יכול האדם להתגבר עליו ולהתחזק בזה; יעשה מה שאמר דוד המלך ע ה )תהילים ח, ד( כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת. ואז יאמר מה רבו מעשיך ה. ועל זה מצוה הנביא ישעיה )מ, כו( ואומר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. כלומר, האדם צריך להסתכל בכל פרט בבריאה ובכל דבר, ושם יראה את כוחו וגדולתו של הקב ה. ואם אדם יאמין באמונה שלימה במה שאמרו חז ל )חולין ז:( אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא מכריזין עליו מלמעלה. ויאמין שיש השגחה פרטית בכל פרט ודבר, הרי שבאמת יגיע לידי אמונה גדולה. אבל אם האדם יהיה שלילי כלפי כל דבר, ובכל דבר יראה רק מקרים, הרי שלעולם הוא לא ישיג את האמונה האמיתית ויפסיד את הכל. אדם שלא מאמין ולא רואה השגחה פרטית בכל דבר, ההפסד הוא כולו שלו. לכן על האדם להאמין בהשי ת ובעבדיו הצדיקים ללא כל ספיקות, אלא בתמימות, ואז באמת יגיע לראות ולחוש בניסים ונפלאות שה עושה עמו, ויבין כי כל סיפורי הצדיקים מקורם רק באמונה פשוטה, ומי שמאמין זוכה לראות בכל עת ובכל שעה ניסים ונפלאות. 12

13 יהי רצון, שכל מי שיקרא בסיפורים הללו, יתחזק לבו באמונת ה. וזכות אבותי זיע א תגן בעדו ובעד כל כלל ישראל בכלל, אמן ואמן. ואני תפילה לבורא עולם שלא אהנה ואתענג בנפלאות ה לבני אדם, לכבודי האישי ח ו. ואם ח ו נכנסו בליבי הרהורי כבוד ורגשי גאווה, אנא ה סלח לי ומעכשיו אני מבטל בגילוי דעת שכל רצוני הוא אך ורק לספר נפלאות ה. ובאם נכנסו בי רגשי גאוה והרהורי כבוד, הרי אני מבטלם בליבי ויהיו כחרס הנשבר ויזכני ה לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. אמן כן יהי רצון. ע ה דוד חנניה בלא א הצדיק רבי משה אהרן זיע א פינטו 13

14 14

15 פרק א שרשי משפחת פינטו מפינטו שבספרד יחוסה של המשפחה המעטירה, שהעמידה מתוכה דורות של גדולי תורה ויראה, ענקי רוח, צדיקים וחסידים קדושים וטהורים, משתלשלת ועולה היא בקודש עדי תקופת הגאונים, אל רב שרירא גאון, ראש ישיבת "פומבדיתא" וראש גולת אריאל. הוא הגבר אשר החזיר עטרה ליושנה, בהנחלת עטרת התורה ותפארתה לעם ישראל. בני המשפחה שבאותה העת כונו בשם 'גאון', התפשטו והתפרסו במחוזות יהודיים רבים, אך עיקר משכנם היה בעיר 'פינטו' אשר בספרד, עיר ספר קטנה השוכנת לצד העיר הגדולה מדריד, שם קבעו את משכנם, ושם העמיקו את קשריהם הענפים. אין אנו יודעים במה זכתה העיר, שעל שמה נזכרו בדברי הימים ונכתבו תולדותיהם של צדיקי המשפחה באותיות של זהב, אך כך הוה ומיני אז ייחוסה, של משפחת הצדיקים לבית 'פינטו', משפחה אשר העמידה מתוכה דורות מנהיגים, גדולי תורה ויראה, ענקי רוח, צדיקים וחסידים קדושים וטהורים, נעוץ בראשי הקהילה היהודית העתיקה בעיר "פינטו" שבספרד. גירוש ספרד אחר שנים רבות אשר לימים כונו בספרות ההיסטורית, כתור הזהב של יהדות ספרד, שנים שבהם יכלו הם לחיות את חייהם הרוחניים והתורניים כמעט באין מפריע, החלו ניתכים על ראש יהודי המדינה, צרות וגזירות קשות, ברוחב ובגשם, מצבם היה בכי רע, ורק הלך והתדרדר, כשהאופק אינו מזמין קרן אור. אמנם הכורת על החיים היהודיים בספרד עלה בשנת ה' אלפים רנ"ב, אך היה זה כבר לאחר שנים רבות בהם הצרו מלכי ספרד את צעדיהם היהודים בספרד. הרדיפות החלו עוד כמאה שנה קודם לכן, אז כבר חוייבו היהודים להאזין לדרשות תפלות חסרות טעם מכמרים נוצרים, להתלבש בבגדים שונים ועוד ועוד גזירות שונות ומשונות אשר מטרתם להעביר את היהודים על דתם. אך היהודים רובם 15

16 פרק א ככולם, עמדו בפני הגזירות הללו כפי שעמדו מאות בשנים, לא המירו דתם ונשאו בגאון את לבושם, כאומרים כי חלק ה' עמו. אכן כאמור, בשנת ה' אלפים רנ"ב, הקיץ הקץ על ישיבת היהודים בספרד, כשנתפרסם כרוז מטעם בית המלכות בספרד, חתום בידי המלך והמלכה פרדיננד ואיזבל שר"י, בו הודיעו כי "בעתם וע"פ ראייתם של כמה מן הכמורה, האצלוה הגבוהה והנמוכה שבמלכותינו ואנשים מדע ומצפון אחרים מן המועצה שלנו... הסכמנו לצוות לגרש לכל היהודים והיהודיות מכל גיל שיהיו, החיים וגרים ונמצאים במלכויותינו ובבעלויותינו הנזכרות, עם בניהם ובנותיהם, פקודת גירוש ספרד משרתיהם ומשרתותיהם ובני משפחותיהם היהודים, כגדולים וקטנים, מאיזה גיל שיהיו, ולא יעיזו לחזור ולחיות במקומות שבהם היו, לא בדרך של מעבר ולא בכל צורה אחרת, ואם יימצאו יושבים במלכויותינו הנזכרות, או יבואו אליהם בכל צורה שהיא, יהיו נדונים לעונש מוות, החרמת רכושם לטובת חצרנו וקופת המלכות. ואלו העונשים יחולו עליהם מעצם המעשה והדין, בלי משפט, בלי מתן פסק-דין ובלי הכרזה". את אשר קדם לפקודה זו סיפר רבינו דון יצחק אברנאל, מי שהיה מיועציו של מלך ספרד באותם ימים, בהקדמתו לפירושו על ספר מלכים וכך כתב: "בעת היותי שם אני בחצר בית המלך, יגעתי בקראי, ניחר גרוני, דיברתי אל המלך פעמים, שלוש, במו פי אתחנן לו לאמר: המלך הושיעה! למה תעשה כה לעבדיך, הרבה עלינו מהר ומתן זהב וכסף... וכמו פתן חרש תאטם אזנו לא ישיב כל, והמלכה עומדת על ימינו לשטנו". בפקודה הנזכרת, ניתן ליהודים פרק זמן של דון יצחק אברבנאל שלושה חודשים, בהם "התירו" הם ברוב טובם ליהודים למכור את נכסים, ומתחייבים עד תום שלושה חודשים אלו, להגן עליהם 16

17 שרשי משפחת פינטו ועל רכושם, דבר שכידוע לא מילאו אותו והקפידו על ביצועו, סעיף שמשום מה על קיומו הקפידו הם מאד היה, האיסור להוציא זהב, כסף ומטבעות יצוקות. במילים אחרות, הותר ליהודים למכור את רכושם אך כל עוד לא יקבלו תמורתו זהב או כסף או מטבע עובר לסוחר )!( כמובן שגם הממון והנכסים שכן קבלו תמורת רכושם היו מעט שבמעט, שהרי שכניהם הנוכרים ידעו כי חייבים הם למכור את רכושם במהירות, וניצלו את ההזדמנות הזו לעושקם ולחומסם. כשראו יהודי ספרד כי כלתה אליהם הרעה, ארזו את חפציהם ומטלטליהם, אשר את חלקם הורשו לקחת, ויצאו אנשים נשים וטף מספרד, רבים וטובים אף הותירו את נכסיהם כולם ובבוא היום יצאו את יציאתם מהמדינה אשר אליה לא שבו עוד. היו שמדאגתם לממונם, העדיפו להתנצר כלפי חוץ, בעוד שבבתיהם פנימה שמרו על תורת משה, אך האינקוויזיציה החלה משגיחה עליהם וכבר החלה עושה שמות בהם. כך שחרב של גירוש, ייסורים והריגות, הורמה על כל יהודי ספרד. יוצאים ב'גאון' באותו הזמן, בני משפחת 'גאון', כשאר היהודים הנאמנים לדרך אבותיהם, החליטו לעזוב את רום משרתם, את מעלתם וממונם ולהגר למדינות שכנות ורחוקות: למרוקו, לסוריה, לפורטוגל, לטורקיה, להולנד ולשאר מדינות אירופה. הגרוש תאריך הגירוש נקבע לתאריך ז' באב, הסמוך ליום המר והנמהר בו הורם הנזר והוסרה העטרה, ובו נכפלו צרות קשות לאבותינו, הלא הוא יום תשעה באב. וכך אותם ימי בין המיצרים, קיבלו תחושה קשה של גלות נוספת. ההרגשה ש"עם כל 17

18 פרק א זה אחכה לו בכל יום שיבוא" נהיית מוחשית יותר ויותר. וכפי שהגדיר זאת רבינו האברבנאל במילותיו ההדורות )שם(: "וילכו בלא כח שלוש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד מכל מדינות המלך, אל אשר שמה הרוח ללכת, ילכו. ויצא מלכם לפניהם וה' בראשם... והנה צרה וחשכה ואפלה מנודה, ומצאום צרות רבות ורעות, השוד והשבר והרעב והדבר... וישארו מעט מהרבה... הן גווענו כולנו אבדנו, יהי שם ה' מבורך". עדות נוספת מצאנו בכתבי החסיד יעב"ץ בספרו אור חיים, וכך כתב: "גלות ספרד, היו בה קרוב לשלוש מאות אלף בעלי בתים עם הגולה אשר הוגלתה באי הנקרה שיזילי"א, והיינו לבז ולמשיסה, הא מננא קטלא חרבא, הא מננא בלעת ימא, הא מינא דמיתו במותנא ברעב ובצמא, בעירום ובחוסר כל, אנשי היחס והמעלה ירדו מכסאותם לשערים, עשירים ונכבדים שאלו לחם, פורש אין להם. ומי ימלל את כל תלאותינו אשר עברו עלינו משנת רנ"ב עד עתה". בגלות פורטוגל רבים רבים מגולי ספרד, כמאה ושלושים אלף מספרם, העדיפו שלא להרחיק נדוד אלא למצוא מקלט זמני במדינה השכנה פורטוגל. לבחירה זו, כך חשבו, עדיפות רבה, בפורטוגל יוכלו להמשיך לחיות כיהודים בגלוי, בו בזמן שהדרך להגיע לשם לצד השינוי באורח החיים יהיו מזעריים, השפות דומות, התרבויות כמעט זהות, כך חשבו רבים וכך פעלו. אמנם המקלט אופשר ליהודים אלו רק בתמורה לתשלום מס גולגולת גבוה. אך הללו חשבו כי בכך ימצאו מנוחה. אך גזירה יצאה מלפני ה' ולפיכך גם שם לא רחמו עליהם וגם שם לא מצאו מרגוע לכף רגליהם... באופן רשמי קיבלו הגולים אשרה למשך זמן קצוב של שמונה חודשים, ובמהלכם אלה שלא עמדו בתשלומי המסים, שהלכו ותפחו מיום ליום, הוכרחו ליטול שוב את מקל הנדודים למדינות ויבשות אחרות, או שנלקחו אחר כבוד לשמש כמשרתים ועבדים תמורת להצלתם. ובאותם ימים של תלאות ונידודים, כשההמונים צובאים על שערי פורטוגל, במצב של רעב וצמא מטולטלים ורמוסים, החלה מגיפה קשה נותנת את אותותיה בין הגולים, והממשלה הפורטוגזית החליטה כי על גולי ספרד לעזוב את ארצם באניות מיוחדות שסופקו להם על ידי הממשל. רבים מן הגולים מילאו את בקשת הממשל, ועלו לאניות כשפניהם מועדות למקום בלתי ידוע. כשמטרת ממשלת פורטוגל להשתמש בהם לעבדים ושפחות בקולניות שונות אותם כבשו באותם ימים. ברם, מחשש להידבקות במגיפה, יושבי אתם המקומות לא חפצו לתת מדרס כף רגל לפליטים, והאניות נותרו להטלטל בין משברי ים, משך שבועות 18

19 שרשי משפחת פינטו אחדים, כשבפרק זמן זה בעלי האניות מתיחסים בצורה משפילה ובוטה, לניצולים הדוויים הנמצאים בבטן ספינתם - את רכושם וכבודם גזלו, את נשיהם בניהם ובנותיהם לקחו לעבדים ושפחות. הנותרים ממסע זה הצליחו לאחר תלאות רבות להגיע למרוקו. בפורטוגל מגורשים בשנית שארית הפליטה שנותרה בפורטוגל זכתה ליחס נוקשה ואכזרי מצד המלך יואן. מי שלא היה באפשרותו לשלם מס גולגולת נלקח לעבד בבית האצילים הפורטוגזים. חטיפת תינוקות ונשים הפכה לדבר שבשגרה, וחיי היהודים נהפכו לסיוט מתמשך, ביום אמרו מי יתן ערב ולערב אמרו מי יתן בוקר. תקופה קצרה בלבד עמדה לרווחת היהודים בפורטוגל. היה זה לאחר מות המלך יואן, כאשר יורשו, המלך מנואל הראשון, עלה לשלטון ושחרר את כל הגולים המשועבדים. האינקוויזיציה הספרדית אשר ניסתה במשך זמן רב לנעוץ את צפרניה בפורטוגל השכנה, נתקלה בהתנגדות עיקשת, מצד המלך מנואל וליהודים היתה מעט רווחה. כל זאת עד לשנת רנ"ז, אז התגלה גם המלך מנואל במלוא רשעותו ואכזריותו, עת נשא לאשה את איזבל הספרדית, אשר גם היא כאמה, מלכת ספרד, חפצה ברשעותה כי פורטוגל תהא נקיה מיהודים, ומנואל - עשה כרצונה. בתחילה פקד פקודת גירוש על כל היהודים, בפקודה זו אשר יצאה בל' לחודש כסליו רנ"ז, ניתן ליהודים זמן של עשרה חודשים לעזוב את פורטוגל. ברם לא עבר זמן רב והחלו גזירות קשות ניחתות על היהודים, ילדים נלקחו בכח ממשפחתם ]בתחילה רק עד גיל י"ד ולאחר מכן אף עד גיל כ'[ ואולצו להתנצר. כך שלא נותרה להורים רבים ברירה אם חפצים להתאחד עם בניהם אלא להישאר בפורטוגל ולהתנצר בעצמם או לעזוב ולדעת שאת בניהם מן הסתם לא יראו יותר. מחזות קורעי לב נרא בכל רחבי המדינה, עת ילדים רכים נקרעו מזרועות אימותיהן, ועוללים רכים נלקחו בכח הזרוע מאבות ממררים בבכי, הזועקים לילדם 'שמע ישראל'. את כל זאת עשה מנואל הרשע, מחמת שהבין וידע שכלכלת מדינתו תלויה בחכמת היהודים, ולפיכך לא חפץ לגרשם, אלא להמיר דתם. אך בכך לא הסתפק, בראותו שהיהודים מתמידים וממשיכים בהכנותיהם ליציאה מפורטוגל, ובהבינו כי מאום לא יעמוד לו כנגד עקירתם מהמדינה, גם לא לקיחת ילדיהם, המיר את פקודת הגירוש בפקודת הטבלת היהודים כולם לנצרות, אך ליהודים לא גילה זאת, להם הובטח שאם יגיעו לנמל ליסבון יוכלו לעלות על ספינות וליסע לאן שיחפצו, אך בבואם אל הנמל, הוכרחו להתנצר ולטבול, אלו שסרבו נכלאו ועברו מסכת מצמררת של התעללויות, עינויים השפלות וייסורים, מעטים 19

20 פרק א באמת הצליחו לצאת משם ]כמה אלפים מתוך למעלה ממאה אלף יהודים שנותרו בפורטוגל באותו הזמן[, מגורשים בעירום ובחוסר כל. אך רבים רבים נתפסו והוטבלו בכח לנצרות והפכו לאנוסים בעל כרחם. כך על אף שרוב היהודים העדיפו את האפשרות הראשונה, בה יוצאים הם אמנם בעוני גשמי משווע, אך בהיותם גאים ביהדותם, הרי שאפשרות זו, לצאת מפורטוגל באניות כמעט שלא היתה מציאותית מפני שהמלך, על אף הבטחתו לא העמיד לרשותם אניות. בסופו של דבר, אותם יהודים עונו ברעב ובהטבלה לנצרות בעל כרחם. עדות ר' אברהם סבע בין אותם גדולי ישראל שעברו לפורטוגל מספרד מוצאים אנו את מרן ר' יוסף קארו זיע"א, בעל השו"ע, שהיה אז צעיר לימים. כמו את הגאון המקובל, החכם השלם, רבי אברהם סבע זיע"א, מחבר ספר "צרור המור" על חמשה חומשי תורה. אשר מספר בהקדמתו לספרו "אשכול הכופר" את אשר ארע בב' הגירושים הנוראים הללו: "והנה בהיותי בפורטוגל מגורש מגירוש קסטיליה, הדל באלפי, זעירא דמן חבריא, אברהם סבע, עלה בדעתי לפרש חמש מגילות ופרשתי אותן. ואז חרה אף ה' בעמו בגירוש שני של פורטוגל ויצווה המלך לקחת את כל הספרים. והנחתי את כל ספרי בעיר פורטו שער הספר "צרור המור" ושמתי עצמי בסכנה גדולה להביא עמי בהחבא לליסבונה פירוש התורה שחיברתי בעיר פורטוגל עם פירוש חמש מגילות ופירוש מסכת אבות עם חיבור צרור הכסף שחיברתי בימי נעורי בעניין הדינים. ובהגיעי לליסבונה, באו אלי אנשים יהודיים ואמרו לי שהעבירו קול במחנה שמי שימצא עמו ספר, אחת דתו להמית. ומיד הלכתי וטמנתי אותם תחת זית אחד, וקראתי לו "אלון בכות", לפי ששם קברתי כל מחמד עיני: פירוש התורה והמצווה הנחמדים מזהב ומפז רב, לפי שבהם הייתי מתנחם על שני בני שהיו קירות לבי שלקחום בעל רוחם להמיר דתם, לפי שמיד השליכוני בבית הסוהר ועמדתי שם מרעיד קרוב לששה חודשים". 20

21 שרשי משפחת פינטו דה פינטו בינות הרבים שיצאו את יציאת ספרד, וזכו לצאת אף שלמים ברוחניותם מפורטוגל, אל עבר הלא נודע, בעוני ובאוני, במקום להמיר דתם ולכפור בא-ל אחד, היו בני משפחת פינטו. חלקם עשו את דרכם להולנד, ועד היום נזכר שמם במדינה זו כ"דה פינטו", ואף בנין שלם אשר עדיין עומד על תילו מכונה "בנין דה פינטו". מביניהם, המוכר ביותר, הוא ר' יצחק דה פינטו בנין דה פינטו אשר שימש כפרנס הקהילה באמסטרדם, ואף העלה על הכתב את כל קורות משפחתו מעת צאתם מפורטוגל עד אחר השתקעותם באמסטרדם, ]את ספרו סיים לכתוב בשנת של"א )1671 למנינם( אך הספר נדפס רק כתשעים שנים מאוחר יותר[. אל הספר אף צורף איור של אילן היוחסין של המשפחה, שהייתה אחת המשפחות האמידות והמשפיעות בקהילה. אילן היוחסין עוצב כעץ תמר, כשהפסוק שנבחר לעטרו בתרגומו יפרח" כתמר "צדיק היה tamaral como הפורטוגלי." Justo 1 - "floressera עדות נוספת מוצאים אנו, 2 בבית הקברות א ו ד ק ו ר ק באמסטרדם, שם נמצאת אילן היוחסין של המשפחה מצבתו של ר' דניאל פינטו. אשר נפטר בשנת תמ"א כמעט מאתיים שנים לאחר הגעת בני המשפחה להולנד. המצבה 1. הצילום מובא בכתב העת 'פעמים' )120( היוצא ע"י מכון בן צבי. מתוך: Mozes Heiman Gans, Memorboek: platenatlas van het leven der joden in Nederland van de & middeleeuwen tot 1940, Baarn: Bosch 2. ראה גם בכתב העת פעמים )שם(. 21

22 פרק א באנקונה שבאיטליה חלק אחר מבית משפחת פינטו, עשה את דרכו לפורטוגל היו אלו ר' שלמה ור' יוסף ובני משפחתם, אשר הצליחו להגיע לאחר זמן לעיר אנקונה שבאיטליה. עם בואם לשם החלה מתפרסמת בינותם ליהודים ולנכרים צדקותם פרישותם ומעלתם היתירה, אך אליה וקוץ בה, פירסומם הגיע עד לראש הפתנים האכזר, הלא הוא האפיפיור בעצמו. הלה ברשעותו כפה עליהם להתווכח עם חכמי דתו, ובראותו כי יד היהודים על העליונה ונצחום בני פינטו ניצחון מוחלט, פקד כי יועלו על המוקד אלא אם יסכימו להתנצר. אך לא קדושים שכאלה יטנפו נשמתם ויטילו ספק באמונתם. ר' שלמה ואשתו הועלו על המוקד הי"ד, בעוד רבי יוסף ובני משפחתו הצליחו לברוח מאיטליה לעיר דמשק שבסוריה, בה התקיימו חיי קהילה יהודיים לצד מסחר פורה ותוסס. רבי יוסף פינטו ר' יוסף, שאך בקושי נמלט מגיא ההריגה, לא נפל ברוחו. על אף היותו כבר בשנות השבעים לחייו, החל נושא בעול. מסכת חיים חדשה פתח, מסכת של תורה וגדולה. שלח ידו במסחר, עשה חיל והתעשר. וכך מתארהו בנו בהקדמתו לספר "כסף מזוקק": "גיבור וחכם לתהילה, נישא ומאד נעלה וב"כסף נבחר" הרחיב את היריעה: "גביר, אביר הרועים, איש חיל רב פעלים, בא באנשים, חכם חרשים, נישא ומאד נעלה, לשם ולתהלה". ואחר זאת החל מתארו: "ברוב אונים ותעצומות יגע בו כמה יגיעות בגופו וממונו, כי היה בו מדעת קונו". כאמור, בדמשק שבמדינת סוריה, עסק בעסקים, וההצלחה האירה לו פנים. מזלו עלה ושגשג ועד מהרה הפך לאחד מעשירי דמשק. וכגודל עשרו, כך גודל צדקת פזרונו לצדקה וחסד, תמך בעניים ובבני תורה ונודע כאחד ממחזיקי התורה הגדולים בדורו. רבי יוסף פינטו ע"ה, זכה גם לעושר רוחני גדול. לעת זקנותו, בשנת שכ"ה, נולד לו בנו יאשיהו, מי שלימים האיר את עיני ישראל בתורתו וקדושתו, וזכה לחבר כמה ספרים חשובים שמהם שותים בצמא רבבות אלפי ישראל. 22

23 פרק ב הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א "הרי"ף" מחבר הפירוש על "עין יעקב" כבר משחר ילדותו התפרסם הילד יאשיהו, כמי שעתיד להאיר את עיני ישראל בתורתו, בקדושתו ובחסידותו. אביו, רבי יוסף, הבחין בתכונותיו המיוחדות של בנו הקט ובהנהגתו המרוממת, והשפיע עליו מתורתו וחכמתו. הוא נהג לשלוח את בנו לחכמי דמשק ולצדיקים והחסידים שהיו בדורו, והם האצילו עליו מתורתם וחכמתם, ומהם ינק את משנת חינוכו. את עיקר משנתו ותלמודו, קיבל רבי יאשיהו בעיר דמשק מהגאון הצדיק רבי יעקב אבולעפיה זצ"ל, בצילו הסתופף, בעפר רגליו התאבק ותחת שרביטו עלה והתעלה במעלות התורה והקדושה. הרב המוסמך בתקופה מאוחרת יותר בשנת ה"א שע"ז, ביקר רבי יאשיהו בארץ ישראל, בעיר הקודש צפת ת"ו, וכאן זכה לקבל את ה"סמיכה" 3 מרבו המובהק רבי יעקב 3 "סמיכת החכמים", שהיתה נהוגה עדיין בזמן המשנה והתלמוד, נפסקה בימיו של הלל, מאחרוני הנשיאים. שורשיה נעוצים עוד בשחרית עם ישראל כאשר יהושע בן נון - תלמידו של משה רבינו ע"ה, היה ראשון הנסמכים. יהושע נסמך בדבר ה' ע"י משה איש האלקים, ככתוב )במדבר כז, יח(: "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו, וסמכת את ידך עליו". ובמקום אחר נאמר )דברים לד, ט(: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל". לצד יהושע בן נון, נסמכו גם שבעים הזקנים ע"י משה רבינו ע"ה, והם סייעו לו בהנהגת העם. מאז סמיכתו של יהושע, עברה ה"סמיכה" מאיש לאיש ומדור לדור, כשתמצית מעשה הסמיכה - מתן רשות לתלמיד הנסמך להיות רב ופוסק הלכה, וכלשונו של הרמב"ם: "קורין לו רבי, ואומרים לו אתה סמוך ויש לך רשות לדון דיני קנסות". תפקידו לדון ולהורות את העם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. רק מי שהוא עצמו הוסמך יכול היה לסמוך אחרים בסמיכת חכמים. מכוחה של ה"סמיכה", צמח המוסד המחוקק העליון והמקודש שהיה בישראל והוא ה"סנהדרין". בו היו יושבים כסאות למשפט חכמי ישראל שנסמכו איש מפי איש, עד למשה רבינו שנאצל מכוחו של הקדוש ברוך הוא. בכוחם של הנסמכים היה לדון דיני קנסות, ובענינים נוספים שלא היה כח ביד חכמים אחרים שלא הוסמכו. 23

24 פרק ב אבולעפיה זצ"ל, שכבר נסמך על ידי תלמידיו של רבי יעקב בי רב זצ"ל, אשר חידש את מסורת ה"סמיכה" בארץ ישראל. מאז ואילך נקרא רבי יאשיהו זיע"א בפי גדולי תורה בתואר שהוצמד לשמו: "הרב המוסמך" )אגב, רבי יעקב הסמיך בחייו רק שני תלמידים; את בנו, ואת רבי יאשיהו פינטו זיע"א(. רבי יאשיהו זיע"א שב לדמשק כשהוא מעוטר בעטרת הסמיכה, שהיתה כנזר תפארה לאישיותו התורנית. גאונותו בהלכה ובמוסר, בדרוש ובספרי הקודש היתה לשם דבר, ורבים מיהודי דמשק הסתופפו בצל תורתו וקדושתו. הפירוש על "עין יעקב" צילום שער הספר "מאור עינים" על העין יעקב אך יותר מכל, שמו של רבי יאשיהו זיע"א, נקשר ונודע בכל תפוצות ישראל בשם "הרי"ף" על "עין יעקב", וזאת בשל הספר "מאור עינים" שחיבר על הספר המפורסם "עין יעקב" על אגדות הש"ס. ספר זה נכתב בעקבות פטירת בנו רבי יוסף זצ"ל בשנת שפ"ו. על פירוש חשוב זה, כתב מרן החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א, כי "בכל הארץ יצא קו תהילתו". ואכן, פירוש זה הפך לחלק בלתי נפרד לא סמכו זקנים אלא בארץ ישראל בלבד, ומשום כך לא ניתן התואר "רבי" לאמוראי בבל, אלא הם נקראו בתואר "רב" בלבד. טקס סמיכת החכמים לווה בשיר והלל על ידי חבריו של הנסמך, שהוא עצמו לבש לכבוד המאורע החגיגי בגדים מיוחדים. כאמור, מסורת סמיכת החכמים נפסקה בימי הלל השני שהיה מאחרוני הנשיאים הסמוכין בעם ישראל. מיני אז בסערות ומאורעות דרכי ישראל בגלותם לערי נכר תחת שלטונם של מלכי אומות העולם, נשתבשו הדרכים ונתקלקלו אורחות חיים, ואין דורש בקולה של תורה כבימי קדם. יתירה מזאת, לאחר מרד בר כוכבא, הטיל הקיסר אדריאנוס איסור חמור לסמוך זקנים ואף גזר עונש מוות על הנסמכים, על הסומכים ועל העיר שבה תתבצע הסמיכה. ואכן, ידוע לנו על רבי יהודה בן בבא שהומת על כך שסמך את תלמידיו בסמיכת חכמים. בערך בתקופת מרן הבית יוסף, החליטו חלק מחכמי ישראל ובראשם המהר"י בי רב לחדש את הסמיכה. החלטתם היתה בעקבות פסק הרמב"ם בפרק ד' מהלכות סנהדרין שכתב: "נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים וכו' ". המצדדים בסמיכה סברו שאותו דור כל חכמי ישראל מצויים בצפת, שהיתה באותה תקופה כלילת יופי משוש כל הארץ והתרכזו בה כמעט כל חכמי ישראל. ולדבריהם הוכשרה אותה תקופה חשובה לחידוש הסמיכה ויש שראו בכך שאף פעמי הגאולה מתקרבים והולכים. המהר"י בי רב היה ראשון הסומכים ועל ידו ועל ידי תלמידיו התפשטה הסמיכה באותו דור. החולקים עליו, שעליהם נמנו בין השאר חכמי ירושלים סירבו להכיר בסמיכה זו. נותרו בידינו תשובות רבות ודיונים ארוכים מאותה תקופה שבה דנו הצדדים בסמיכה ובהכשרה. 24

25 הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א מהספר "עין יעקב", הפירוש הוא עיון מפורט, מבואר היטב, מדוקדק ורחב היקף, מעשה ידי אומן על אגדות הש"ס. הספר "מאור עינים" פירוש על עין יעקב, שהוא ליקוט כל האגדתות שבש"ס. לאחר שיצא חלקו הראשון של הספר, הדפיסוהו על העין יעקב לאחר ביאורו של הגאון המהרש"א ונקרא בשם: 'ביאורי הרי"ף', ונדפס מאז עם העין יעקב, כאשר הלומדים מרווים את צמאונם בפירוש נפלא זה. החלק השני טרם ראה אור עד שנתגלגלה זכות ע"י הרב משה נגארה, שליח מארץ ישראל, שהגיע לארם צובא ומצא מרגניתא טבא זו. את חלק ב' של הספר הנ"ל הוא מצא בבית מדרשו של הרב הגאון רבי משה לאניאדו, והוא הוציאו לאור בעיר מנטובה בשנת ת"ק בכרך לבדו. באותה שנה הדפיסו גם חלק זה עם העין יעקב ויחברו את האהל להיות אחד. מאז משמש ספר ביאורי הרי"ף את לומדי העין יעקב ומנהיר את עיניהם בפירושיו המזוקקים. לגנזי מרומים רבי יאשיהו פינטו זיע"א, היה גם מקושר בקשר שידוכין עם הרב הצדיק המקובל רבי חיים וויטאל זיע"א. בנו של רבי חיים וויטאל זיע"א, רבי שמואל זיע"א, שהיה ממשיך דרכו של אביו בקבלה, וחיבר את הספרים "מקור חיים" ו"באר מים חיים", היה חתנו של רבי יאשיהו זיע"א. מצבת קברו של רבי חיים ויטאל זיע"א 25

26 פרק ב בשנת ש"פ, כשנסתלק בדמשק הגאון רבי חיים וויטאל זיע"א לגנזי מרומים, התמנה הרי"ף תחתיו לכהן כרבה של דמשק. אמנם, בשנת שפ"ה יצא הרי"ף מדמשק לארץ ישראל כדי להתיישב בצפת ישיבה של קבע, אך עקב פטירת בנו, רבי יוסף זצ"ל, שהיה צעיר לימים והוא בן כ"ד שנים, שב לדמשק בשנת שפ"ו, וכיהן בה כרב עד לפטירתו, ביום כ"ג לחודש אדר שנת ת"ח, כשהוא בן שמונים ושלש שנה. בהלוויתו השתתפו בני הקהילה היהודית, שחלקו לו כבוד אחרון. חתנו הגדול רבי שמואל וויטאל זצ"ל, הספיד אותו מרורים, וביכה את גודל האבידה הגדולה לעם ישראל בכלל וליהודי דמשק בפרט. מנוחתו כבוד בדמשק שבסוריה. על מצבתו נחקקו המילים האלה: אם תשאלו אנשי קריה ציון הזה למי נהיה אבן מקיר תזעק אויה להרב כמהר"ר יאשיהו פינטו זלה"ה ת"ח 26

27 הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א תורתו מגן לנו כמה וכמה ספרים קדושים וחשובים, חיבר הרי"ף - רבי יאשיהו זיע"א. ביניהם; "כסף נבחר", אשר יצא לאור בשנת שע"ו בדפוס של אברהם אשכנזי בדמשק. ספר זה מכיל דרשות על התורה. בשל אי הצלחה בהדפסה, הדפיס הרי"ף שוב את הספר בשנת שפ"א בוונציה. שער הספר "כסף נבחר" דרשות על התורה שער הספר "כסף מזוקק" דרשות על התורה "כסף מזוקק", גם הוא ספר על פרשיות התורה, על פי דרך הדרש. ספר זה יצא לאור בשנת שפ"ח בוונציה. כמו כן חיבר את הספרים "כסף צרוף", פירוש על משלי, אשר הודפס באמסטרדם בשנת שפ"ט. פירוש על איכה בשם "כסף נמאס", שלא נדפס עד היום. וספר שאלות ותשובות על ארבעה טורים בשם "נבחר מכסף". ספר זה נכתב לפני כארבע מאות שנה, ובמשך שנים רבות נותר בכתב יד, כפי שהעיד בזה מרן החיד"א זיע"א בספרו שם הגדולים אות יו"ד, שהגאון המחבר ז"ל חיבר ספר שו"ת ועודנו בכתב יד, כי בזמנו עוד לא הודפס. ורק בשנת תרכ"ט ראה אור עולם בארם צובא )חאלב( שבסוריה, ע"י המו"ל רבי אליהו חי בן אברהם ששון. הטעם לשימוש החוזר במילת "כסף" בשמות ספריו, מפני שהמילה "כסף" היא משורש המילה "נכסף". כשם שאדם רגיל נכסף ומתאווה לכסף, כך היה הרב המחבר זיע"א נכסף ללימוד התורה הקדושה ולקיום מצוותיה. בבחינת "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". כפי שביאר זאת מו"ר שליט"א, בטוב טעם ודעת: כי באמת, כיצד האדם יכול לדעת אם הוא אוהב את ה' באמת ובתמים? 27

28 פרק ב לאחר מאה ועשרים, האדם עלול לגלות שהוא כלל לא היה עובד את ה' באמת, וח"ו יראו לו ההיפך שהכל היה מן השפה ולחוץ, והוא עשה מסירות נפש להבלי העולם הזה! לדוגמא: אדם שצריך לטוס למקום מסויים, יקום בבוקר מוקדם כדי שלא יאחר את הטיסה, האם הוא יעשה אותם המאמצים כדי לקום כל יום לתפילה בזמן? האם העניינים האישיים קודמים ואילו עניני עבודת ה' הם במקום השני? כל אדם ואדם צריך להיות נכסף כל העת לעבודת ה', מתאווה לעשות את רצון ה', כמאמר דוד המלך ע"ה: "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו לא-ל חי". בשבח הספר "כסף צרוף" מן הראוי לצטט כאן מספר שורות, מתוך ההקדמה שכתב רבי יאשיהו פינטו זיע"א, לספרו "כסף צרוף" - פירוש על משלי. ומספר שורות מדברי ההסכמה שכתבו על הספר רבני קהילת הקודש אשר באמסטרדם. מעט מן המעט, מתוך הקדמת רבי יאשיהו פינטו זיע"א: "אמר הצעיר יאשיהו בן לאדוני גביר ואביר כמוהר"ר יוסף פינטו זלה"ה, יוסיף א-דני שפע ידו המלאה והרחבה, במידה טובה מרובה. ויעשה לי בית נאמן בתי הנפש למצוא דברי )חפץ( באמיתה של תורה, בשפה ברורה, ומשם בארה, לא יחטיא השערה, והפירושים שו"ת שתו השערה. אל הזקנים יושבי על מדין, וסמכו השומעים כל מדין וכל מדין. כי זה כל האדם מבקש ה' אל אלוקיו ידרוש, ליטול חלק בראש, בתורה הנסוכה מראש". "ובחמלת ה' עלי כנסתי אוצרות כסף שער הספר "כסף צרוף" על משלי בספרי הנבחר, מכסף נבחר, אשר נדפס זה פעמיים. ומי אשר יבוחר יחובר אליו ספר מחוקק מכסף מזוקק, אשר כל מעיני לבי ועיני לזכות בו את הרבים, ולהדפיס בעזרת מושיעי משגבי. כי כל עוד נפשי בי לא אתן לעיני תנומה ויהי מה, עד יצא כנוגה צדקי אשר ינער בשמשי ורמשי, הלוא מצער היא ותחי נפשי". "ויהי מתוק בפי כדבש מצוף, ויהי שמו 'כסף צרוף', כי צרפתיו כצרוף את הכסף, ובחנתיו כזהב שרים. ועל דבר הכסף אשר נכספה וגם כלתה נפשי לעבוד את 28

29 הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א ה' אלוקי קדושי, כל ימי היותי על אדמתי, עד מותי, היתה לי נחלתי, בחצרות ה' מסתופף, כי יש לכסף מצרף, ויצא לכלי צורף. והיו הדברים לאותות ולמאורות, אמרות ה' אמרות טהורות, 'כסף צרוף' ובתוכו אהבה רצוף, מה מתוק כצוף דבש אמרי נועם, בשיח סוד ליראיו, יקרה היא מפנינים. וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים". מתוך הסכמת רבני קהילת קודש אמסטרדם: "בואו ונחזיק טובה להבחור החכם ונבון יצחק בכ"ר משה לופיס פיריירה, טוב עין הוא יבורך בברכת המוציא, כי קם ונתעודד להוציא לאור תעלומה ספר יקר הערך 'כסף צרוף', אשר הפליא לעשות גברא רבה נודע בשערים שמו, הלוא הוא החכם השלם ראש הדרשנים יאשיהו בכמוהר"ר יוסף פינטו, פירוש על ספר משלי". "חיכו ממתקים וכולו מחמדים, בפירושים נעימים מזוקקים שבעתים, בהני מילי מעלייתא דאגדה, דמשכי ליבא, מתבררים ומתלבנים ומתצרפים לאמיתה של תורה". כ"ד החותמים פה אמשטרדם יע"א, ג"ל למטמונים, יום שהוכפל בו כי טוב, בסדר ובשנת אלה המצות אשר צוה ה' את משה לפ"ק )תפ"ב(. העומדים על התורה ועל העבודה, תוך אמוני עם סגולה ק"ק ספרדים ה"י, אכי"ר. דוד ישראל עטיא יצחק חיים ן' דנא די בריל בשבח הספר שאלות ותשובות "נבחר מכסף" במילים אחדות, נספר מעט מגדולתו של הספר הקדוש "נבחר מכסף", אותו חיבר הצדיק המקובל המלוב"ן רבי יאשיהו פינטו זיע"א, שעיקרו הוא שאלות ותשובות בהלכה על סדר ארבעה טורים. ספר חשוב זה, יצא לאור שנים רבות לאחר הסתלקות רבי יאשיהו זיע"א, בשנת תרכ"ט, בארם צובה, בבית הדפוס של אליהו חי בכמהר"ר אברהם ששון ז"ל. שער הספר שאלות ותשובות נבחר מכסף 29

30 פרק ב בתחילת הספר מופיעות הקדמותיהם של שבעת רבני ארם צובה, ושל שלושת רבני דמשק, והללו כותבים דברים מפליאים על הספר. מתוך הקדמת שבעת רבני ארם צובה: "מודעת זאת לעם בני ישראל, כי ה' דיבר טוב ונתן לעמו ע"י נביאו נאמן ביתו מוקיר ש'בי, ויראהו ה' את כל האר'ש, מה שעתיד תלמיד לחדש, כל אחד כפי מה שקיבל אחד המרבה". "והן היום פה אר"ץ הלזו כאן נמצא וכאן היה ספר קדוש ונורא הכי קראו שמו נבחר מכסף, שו"ת לרבינו הגדול הרב המוסמך הגאון כמוהר"ר יאשיהו פינטו זצוק"ל, אחד מראשונים כמלאכים, מימר קדישין שהיו בדור רבינו הקדוש מהרח"ו זצוק"ל ושאר כנותהון דור דעה, פנים שעמדו בסיני, אפי רברבי". "היום הזה ראינו כי נסה עלינו אור מהראשונים לאכול מפרים ולראות באבי, בישראל גדול שמו אינו אלא שרף אחד משרפי מעלה אתגבאה אתגבי, וגדול המזכה את הרבים, חכם בחכמתו דגמר ומתניה ענפיה שפי ואנבי, שקיל וטרי ברוח מבינתו וכל הדבר הקשה עושה לו פותחת מפרק כלאחר יד כרכא דכולא ביה". "ושאר ישוב בד' אמות של הלכה וידו אוחזת בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים, ויורד לעומקה של הלכה ויוצא פרח כהני אילני דמלבלבי, מנ"ר הרב הכולל, חין ערכו מי ימלל, כמהר"ר אברהם ששון נר"ו אשר פעל ועשה ויגע בעשר אצבעותיו, והביא משב"ח הדפוס לאר"ץ מקום שמצויים שם חשובי, אותיות חדשות בדיו שחור". "וליה עינינו שלח לנו אבינו ה'ן משיח לישראל, ובא לציון גואל, נגילה ונשמחה בישועתו שמחים וטובי. כ"ד החותמים בחודש אדר משנת וקנות בינה נבחר מכסף ושלום". הצעיר אברהם דיין ס"ט הצעיר חיים מרדכי לבטון ס"ט הצעיר שלום כאסכי ס"ט הצעיר יצחק שרים ס"ט הצעיר ניסים הררי ס"ט הצעיר משה הכהן ס"ט הצעיר משה בכמהר"י סתהון ס"ט 30

31 הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א מתוך הקדמת שלושת רבני דמשק: "הדור אתם ראו האי ספרא רבה ויקירא מרגניתא טבא, זה ספר תולדות האדם הגדול בענקים, אשר לו משפטים וחוקים, תשובות ישרים וצדיקים, פעולת צדיק גדול אדונינו מורנו ורבינו וגאון עוזינו מארי דאתרין, מנ"ר הרב המוסמך רבינו הגדול כמהר"ר יאשיהו פינטו זצוק"ל, אשר כבר נודע בשערים שמו ברוך שככה לו בעולמו, מספריו הקדושים הנחמדים מזהב ומפז מתוקים, והדברים עתיקים". "והן עתה מה נכבד היום הזה בהגלות נגלות לעיני כל ישראל חיבורו זה הנחמד והנורא, קדוש יאמר לו, ליהודים היתה אורה, קובץ שו"ת תורה דיליה כתר תורה, הכי קרא שמו נבחר מכסף, הוא זיוה הוא הודה הוא הדרה, חמדה גנוזה דאשתכחת בי גזא בעוב"י אר"ץ רבה והארץ האירה"... "ובכן, זאת מאיתנו לכל אחינו בני ישראל עם אלוקי אברהם יזיי"א, אליכם אישים קדשי קדשים אראלים ותרשישים, זריזין מקדימין לקוח את ספר התורה הזה בדמים יקרים". "ובשכר זאת ה' יגן עליכם בזכות הגאון המחבר, ובא לציון גואל ה'ן משיח לישראל מלא חכמתא וגבורתא. כ"ד צעירי צאן קדשים החונים פה דמשק ר"ח שבט משנת צדק ומשפט ומשרים". הצעיר אהרן יעקב ס"ט הצעיר יצחק אבואלעפיא ס"ט הצעיר יעקב פרץ ס"ט מעשה אומן ממש בנוסף להקדמות אלו, כתב הרב רבי אברהם ששון בעצמו, הקדמה לספר "נבחר מכסף" בה הוא מזכיר את יתר חיבוריו של הרי"ף זיע"א )כמו; כסף נבחר, כסף מזוקק, כסף צרוף, כסף נמאס, קבוצת כסף, מאור עינים( ובה הוא מתאר בהרחבה את מעשי תוקפו וגבורתו של הרי"ף זיע"א, עד כמה השכיל לעמוד בפרץ על משמר קדשי האומה, לעזור ולסייע לכל אחינו בני ישראל בכל מקום שהם, בגשמיות וברוחניות. לצד ספרים אלו, חיבר הרי"ף גם ספר פסקי הלכות על הרמב"ם בדיני נשים וממונות, בשם "קבוצת כסף". כמו כן, מופיעות כמה מתשובותיו ההלכתיות בספרים שהוציאו לאור רבנים גדולי תורה מבני דורו, ביניהם בספר שו"ת מאת 31

32 פרק ב הרב הגאון רבי יום טוב צהלון זצ"ל, ובספר "יד אהרן" של הרב הגאון המקובל רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל. יותר מכולם, נודע רבי יאשיהו זיע"א בחיבורו הגדול "מאור עינים" - פירוש לספר "עין יעקב" על אגדות הש"ס, שנדפס בשנת ת"ג בוונציה בשם "פירוש הרי"ף". ספריו של הרי"ף זיע"א התקבלו בין כל קהילות היהודים בכל העולם כולו, והם זכו להסכמות ולשבחים רבים מאת גדולי הדור. כמו רבו ומורו של הרי"ף, רבי יעקב אבולעפיה זצ"ל, חכמי ארם צובא, גאוני דמשק ועוד. תשבר ותכלם ותשמידם רבי יאשיהו מגלה למארחו כי עושרו הרב מקורו בכח הטומאה ובעצה אחת עם מארחו הוא משמיד ומכלה את כח הטומאה מן העולם נביא סיפור ממנו רואים אנו את כח קדושתו וטהרתו. בקהילה היהודית שבקונסטנטין, התגורר יהודי, עני מרוד. למחיתו עסק היהודי ברכישת כלים ישנים, בגדים בלויים וחפצים לא שימושיים. את מרכולתו הציע היהודי ברשות הרבים, בפרוטות זעומות, כשהוא מסובב על פתחי הבתים בעירו קונה ומוכר מוצרים מיהודים ומשאינם יהודים. כך היה מפרנס בדוחק את בני משפחתו. באחד הימים הזדמנה לידו עיסקה, שבמהלכה הוא רכש כמות גדולה של בגדים ישנים וכלים שבורים. המלאי הגדול העסיק אותו במשך שעות במיון ה"סחורה"; כלי נחושת הניח בערימה אחת, כלי ברזל בערימה שניה ובגדים בערימה שלישית. במהלך המיון מצא העני בין הכלים, פסל קטן מנחושת ששימש את בעליו הקודמים לעבודה זרה. בלי אומר ודברים, נטל הסוחר העני את הפסל, השליכו לערימת הנחושת והמשיך במלאכת המיון. בעודו ממיין, שמע הסוחר לפתע קול בלתי מזוהה הקורא לו: "יהודי, יהודי, למה תזניחני?!" הקול המוזר, הכניס בליבו חלחלה. הוא הביט סביבו לראות מי הוא הקורא לו, מהיכן בוקע הקול, אך לא הבחין בדבר שיגלה מהיכן בוקע הקול. צמרמורת חלפה בגופו, מכיון שבאותה שעה הוא היה לבדו בבית, והתעלומה רק גברה: מהיכן בוקע הקול המוזר? כשהתעשת, הוא נטה לחשוב כי את הקול החריג, הוא שמע בדמיונו, וכך חזר למלאכת המיון. 32

33 והנה לאחר זמן מועט, שוב נשמע הקול החריג והמשונה: הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו זיע א "יהודי, יהודי, למה תניחני כך מוטל על הארץ בחרפה. רחם עלי והקימני בחמלה וחנינה". שוב נבעת האיש. הוא חיפש בכל ביתו לראות מהיכן הקול בוקע, אך למרבה הפלא לא מצא דבר וחצי דבר, ושב כהרגלו למלאכת המיון. או אז נשמע הקול בפעם השלישית, והפעם בעוצמה גדולה יותר, מתוך בכי וצעקה: "רחם עלי ואל תשחיתני, אני אשלם לך על כך טבין ותקילין". הוא חיפש וחיפש, ואז הבחין כי הקול בוקע מתוך ערימת גרוטאות הנחושת. הוא נבר בערימה, ומצא את הפסל הקטן אותו השליך לפני זמן מה. כעת כשהפסל בידו, המשיך הפסל להתחנן אליו שלא ישליכנו, הוא ביקש ממנו שירים אותו ויניחנו למעלה, במקום מכובד. "אם תניח אותי על הארגז הזה, הבטיח, תרויח היום כפליים מהרגיל". העני התמים השתכנע מדברי הפסל, הוא לא ראה במעשה זה דבר שלילי. הוא הניח אותו כבקשתו על הארגז, ויצא למכור את ערימות הגרוטאות שלו בשוק, כמעשהו מידי יום ביומו. וראה זה פלא. כדברי הפסל כך נהיה. הוא הרויח באותו יום סכום גדול, והעני תלה זאת בכך שציית לבקשת הפסל ומילא את מבוקשו. למחרת היום, ביקש שוב הפסל מהעני שינקה אותו מהאבק והלכלוך שעליו "אם תעשה זאת - פיתה הפסל את האיש - תרויח היום כפול מאתמול". העני זכר היטב את המזל שהאיר לו פנים ביום אתמול, ומילא ברצון את בקשת הפסל. כשיצא לשוק והחל במכירה, האירה לו ההצלחה פנים ורווחיו הוכפלו מרווחי יום האתמול, כהבטחת הפסל. ביום השלישי, ביקש הפסל מהאיש שיקצה עבורו ארגז מיוחד אשר ישמש לו כבית, והבטיח לו שוב כי שכרו יהיה גדול מאד. וכך, הסוחר שיצא כבר מגדר "עני", נתפתה כל יום ויום לדברי הפסל, מילא את מבוקשו, והחל להתעשר בעושר גדול, שלא על פי דרך הטבע. ככל שרבו בקשותיו של הפסל, והסוחר מקיים אותם, כך גם יתרבה עושרו מיום ליום, וכל רואיו התפעלו מעושרו. הכסף הרב שזרם לכיסו בדרך עקלקלה, סימא את עיניו, והוא לא קלט עד היכן הדברים החמורים שהוא עושה - מגיעים. לא ארכו הימים, ולפסל הוקם חדר מיוחד שבמרכזו עומד דוכן ועליו דולק נר תמיד... 33

34 פרק ב למרות עושרו של העשיר, הוא לא שכח את עברו שהיה סוחר באשפתות. לאיש לא גילה מהיכן בא לו עושר מופלג זה, רק לאשתו, והיו הדברים בינו לבינה. כשהיה נשאל, מטבע הדברים, על סיבת עושרו המופלג, היה משיב בטבעיות: "הכל בחסדי השם יתברך". כ'אות הוקרה' על עושרו הקים ישיבה בביתו, בה למדו כל יום עשרה תלמידי חכמים מופלגים )כל יום עשרה אחרים(, שכל מחסורם באותו יום היה עליו. בסיום היום הם היו סועדים על שולחנו, ומלבד זאת היה נותן להם מענק כספי הגון בשעה שביקשו לשוב לביתם. כמו כן הוא תרם סכומים גדולים לבתי הכנסת, למוסדות תורה, והרבה במתן צדקה לעניים ולנדכאים, אשר רבים מהם היו סמוכים על שולחנו. עד שכל בני העיר כיבדוהו בשל כך בכבוד גדול. יום אחד הגיע לעיר, הצדיק המקובל רבי יאשיהו פינטו, הרי"ף זיע"א, שיצא לחקור ולברר היכן נמצאת עבודה זרה בעולם, כדי לבער אותה. הוא שמע כי בקונסטנטין גר יהודי עשיר מופלג, שביתו משמש כבית ועד לחכמים, והוא מרבה בצדקה וחסד. הרי"ף הגיע לביתו, ונוכח כי אכן כן הוא. הגביר קיבלו בסבר פנים יפות, הזמינו ללמוד בביתו, וכיבד אותו לסעוד בסוף היום בסעודה מפוארת. בעת הסעודה הביט הרי"ף על פני האיש, ומשהו הציק לו; הן נאמר "חכמת אדם תאיר פניו", אך על אדם זה ניכר כי בור ועם הארץ הוא, ואם כן כיצד הגיע למה שהגיע? מנין לו הגדולה, העושר והכבוד? הרי"ף שאל על כך לחכמים שהסבו עמו, אך אלו ידעו לספר לו כי פעם היה סוחר גרוטאות וכיום נהפך לפתע לעשיר גדול, ואין איש יודע מנין בא לו עושרו העצום. דברים אלו הפליאו את הרי"ף. בליבו פנימה הוא חש בכמיהה גדולה לחקור ולרדת לעומק הפרשה הזו, לעמוד ולברר את אמיתות הנושא. בתום הסעודה, יצא הרי"ף לחדר צדדי, וקרא לשם את מארחו. בראשית דבריו שיבח אותו על מידת ההכנסת אורחים שלו, ומיד לאחר מכן שאל אותו: "אמור לי בבקשה! מנין לך כל העושר הגדול הזה? כיצד נהפכת מעני מרוד לעשיר מופלג שלא על פי דרך הטבע? בודאי יש דברים בגו, ואם כן ספר נא לי מהיכן נהפכת לעשיר כה מופלג"? הרי"ף המשיך לדבר אל העשיר בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים ובתקיפות דקדושה, כי הוא חייב לגלות לו את האמת לאמיתה. וכשזה חשש מפני הבאות, הוא גילה לצדיק את הסוד הנורא. כששמע זאת הרי"ף, שאל את מארחו: "האם אתה עדיין אותו יהודי כשר כמו שהיית קודם היותך עשיר? האם אתה עדיין מאמין בבורא עולם ובתורתו הקדושה באמונה שלימה?" 34